רבים בקרב הציבור נוטים לחשוב כי תכנון הנדסי הנו שרות הכולל בעיקר "חתימת מהנדס" על הבקשה להיתר בנייה הנערכת ע"י האדריכל. אך לא כך הוא הדבר, הנדסה הנה עולם טכנולוגי שלם אשר משלב בתוכו פתרונות הנדסיים חכמים ויצירתיים אשר נותנים מענה לדרישה האדריכלית.

האדריכל בשרטוטיו מתאר "מה" צריך לבנות.
המהנדס בתרשימיו מתאר "איך" צריך לבנות.

התוכנית האדריכלית
המהנדס מקבל את התוכנית האדריכלית, "שותל" בתוכה את שלד המבנה (מיקום עמודים, קורות, תקרות וכדו') ובעזרת אנליזת תכנון ממוחשבת מעמיס את מודל המבנה לתכנון בעומסים אופייניים הצפויים לו.

העומסים כוללים את משקלו העצמי של המבנה, את חומרי הגמר ואת עומסי השירות הצפויים ע"פ יעוד המבנה כמופיע בתקן הישראלי. בעזרת התכנון הממוחשב מתקבלות סכמות מאמצים ובעקבותיהם סידור מוטות הברזל הדרושים באלמנטים הנדסיים.

אחריות על יציבות המבנה
המהנדס משרטט את כל מפלס הקומות במבנה, פורס את כל מוטות הברזל הדרוש לחיזוק הבטון ע"פ תוצאות החישוב הפיזיקאלי הנ"ל ובכך מורה לאנשי הביצוע על טכניקת בניית השלד.

המהנדס מתוקף היותו אחראי על יציבות המבנה, נדרש גם לחתום בפני הרשויות כאחראי על יציבות המבנה. בנוסף, הוא נדרש גם לחתום בפני הרשויות כאחראי לתכנון ואף לבצע בקרת ביצוע ע"י פיקוח עליון מדי יציקה קונסטרוקטיבית באתר הבניה (קרי: יסודות, רצפות, תקרות, גגות, קירות תמך וכדו').