מה זה תמ"א 38? מדוע חשוב לתכנן את המבנה בצורה עמידה ומדויקת? מדוע התכנון ההנדסי של תמ"א 38 כל כך מורכב? איך צוות מיומן יכול להוזיל עלויות?

תמ"א 38 -כללי
תמ"א 38 הנה תכנית מתאר ארצית המאפשרת מימוש זכויות בניה נוספות במבנה קיים (מעבר לתכנית בינוי הערים הקיימת) ובתנאי שיחזקו את המבנה הקיים לרעידות אדמה. לרוב, קבלנים בחוזי התקשרות עם בעלי דירות רוכשים מהם את זכויות הבניה בגג  כדי למכור דירות חדשות על גג המבנה וברווח גם מחזקים את הבניין לרעידות אדמה, גם נותנים תוספות לדירות הקיימות כגון: מרפסות, מעליות, ממ"דים וכ'ו, גם נותנים שיפוץ קוסמטי כללי לחוץ ופנים הבניין בשטחים הציבוריים וגם כמובן מרווחים את כספם.

תמ"א 38 – התכנון ההנדסי התכנון
תכנון "נכון" של מבנה עמיד בפני רעידות אדמה, מצריך:
א.    שימוש בקירות הקשחה העולים לכל גובה הבניין.
ב.    קירות הקשחה צריכים להיות בנויים בשני הכיוונים Y,X. מבלי לפגוע בפתחים של הדירות וחניות הקיימות.
ג.    חייבת להיות רציפות בחוזק המבנה ע"י קירות ההקשחה לכל גובהו כדי שלא ליצור מצבים של קומות חלשות או גמישות או סטיות גדולות מידי בתזוזות המבנה בעת רעידות אדמה.
ד.    חייב להיות כמות בטונים מספקת בבסיס המבנה כדי שיוכל לרסן את  הכוחות הססמים הפועלים עליו.

קירות הקשחה
חיזוק מבנה לרעידות אדמה מוקנה ע"י הוספת קירות בטון הנקראים גרעני הקשחה בהיקף הבניה ובתוכו. קירות ההקשחה צריכות להיות בשני הכיוונים Y,X ומפוזרים במבנה כך שמרכזם הכולל הנו גם מרכזו של הבניין כולו.  התלכדות אופטימאלית של מרכז מסה ומרכז קשיחות

 כל הפרמטרים באמצעות תוכנת מחשב
תהליך אנליזת מבנה לרעידות אדמה מצריך שימוש בתכנת מחשב שיכולה לתת לנו את כל הפרמטרים הנבדקים ע"י התקן בשיטה מודלית ע"י פתרון אלמנטים סופיים ובשיטה סטטית. חישוב המבנה לרעידות אדמה מצריך אישור של יועץ מהנדס חיצוני לרשות המקומית הבודק את התכניות של המהנדס המתכנן מטעמו של היזם.

תמ"א 38 – מה הבעיה העיקרית?
הבעיה העיקרית בתמ"א 38, שחיזוק המבנה לרעידות אדמה "נוגד" את התפיסה הכללית של כל רעיון התכנון:

engineering-nop-38-1

א.    המבנה המחושב לרעידות אדמה דורש שכמות הבטון (קירות ההקשחה) לא תקטן בין קומה  לקומה ולפי תמ"א 38 דווקא בקומות החדשות למעלה, יש להן הרבה יותר כמויות בטון בגלל הממ"דים החדשים המחויבים ע"י הג"א.
ב.    בקומת הקרקע לרוב היזם מתחייב לדיירים להשאיר כמה שיותר מקומות חניה בין העמודים, מה שמונע מהמתכנן יכולת להוריד קירות בטון הקשחה באותו היקף כמו בקומות הטיפוסיות..
ג.    התכנון של המבנה מוגבל כי מדובר במבנה קיים ולא ניתן להוסיף קירות הקשחה איפה שרק נרצה אלא יש להתחשב בפתחים של הקומות הקיימות.
ד.    משקלן  של הקומות החדשות בד"כ אינו מועבר אל הבניין הקיים אלא יש להעבירו אל מערכת סטטית חדשה בהיקף הבניין (ע"י קירות ההקשחה, עמודים חדשים וכו'.)

תכנון מבנה קיים לחיזוק רעידות אדמה
בדרך כלל העברת העומסים הכבדים החדשים של הקומות החדשות מורכבת,  כי לאור האמור לעיל נוצרים מרחקים גדולים מאוד בין העמודים וקשה להשתמש בשיטות קונבנציונאליות של בניה כדי לחזק את הבניין בפני עומסים אלה ויש להשתמש בטכנולוגיות בניה מתקדמות לשם כך (בטון דרוך , תקרות קומפוסיוט – תקרות מורכבות מחתכי פלדה ובטון וכ'ו). מכיוון ששיטות בנייה אלה יקרות יותר ומצריכות צוותים  מיומנים יותר זה נוגד את האינטרסים של היזם.

תכנון של עשרות מבנים ע"פ תמ"א 38
את כל הבעיות הנ"ל אנו לוקחים בחשבון כשאנו מתכננים מבנה קיים לחיזוק רעידות אדמה, והתוספות המבוקשות ומתמודדים אחד אחד עם הקריטריונים הנדרשים. כיום אנו מתכננים עשרות בניינים ע"פ תמ"א 38 במספר ערים שונות בארץ.